המוביל הארצי הוא אחד הפרויקטים ההנדסיים המשמעותיים ביותר בתולדות מדינת ישראל. פרויקט זה, שהחל את דרכו כחזון נועז, הפך למציאות מוחשית שמשפיעה על חיי היומיום של מיליוני ישראלים עד היום. במאמר זה נסקור את ההיסטוריה, התכנון, הביצוע וההשפעות של המוביל הארצי, תוך התמקדות מיוחדת בתפקידו המכריע של לוי אשכול, ראש הממשלה השלישי של ישראל, בקידום והוצאה לפועל של הפרויקט.
הרקע להקמת המוביל הארצי
המחסור במים בישראל – ישראל, כמדינה הממוקמת באזור צחיח למחצה, התמודדה מאז הקמתה עם אתגרים משמעותיים בתחום אספקת המים. הצורך במערכת מים מתקדמת הפך לקריטי עם הגידול המהיר באוכלוסייה בשנותיה הראשונות של המדינה, במיוחד לאור גלי העלייה הגדולים.
החזון של הובלת מים מהצפון לדרום – הרעיון להוביל מים מאזורי הצפון העשירים במים לאזורי הדרום הצחיחים התגבש עוד בתקופת המנדט הבריטי. אולם, רק עם הקמת המדינה והצורך הדחוף בפיתוח חקלאי ויישובי, הפך הרעיון לתוכנית ממשית.
תפקידו של לוי אשכול
לוי אשכול מילא תפקיד מרכזי בפיתוח משק המים של ישראל עוד לפני הקמת המדינה. בשנת 1937, אשכול היה בין מייסדי חברת מקורות, שהוקמה כמיזם משותף של ההסתדרות, הסוכנות היהודית והקרן הקיימת לישראל1. חברה זו הייתה אחראית על פיתוח מקורות מים ותשתיות מים ברחבי הארץ.
אשכול היה מהראשונים שזיהו את הצורך במפעל מים ארצי. כבר בשנת 1939, הוצגה בפניו תוכנית "פנטזיונרית" להשקיית הנגב, שכללה שלושה מקורות אפשריים: מי קידוחים קרובים, מי נחל הירקון ומים מהצפון. תוכנית זו היוותה את הבסיס הרעיוני למה שיהפוך בהמשך למוביל הארצי.
ב-12 בפברואר 1941, קיבל אשכול תזכיר מפורט על "יישוב מדבריות ארץ ישראל על ידי משיכת מים מנחלים". על בסיס תזכיר זה, ובעזרתו של פנחס ספיר, השיג אשכול תקציב להקמת משרד טכני שעיבד את התוכניות הראשונות למפעל מים ארצי, שהיווה את הבסיס למוביל הארצי העתידי.
תכנון וביצוע המוביל הארצי
העבודה על המוביל הארצי החלה בשנת 1953, כאשר לוי אשכול כיהן כשר האוצר. הפרויקט היה "בבת עינו" של אשכול, והוא השקיע מאמצים רבים בקידומו ובמימונו.
הקמת המוביל הארצי הייתה כרוכה באתגרים הנדסיים מורכבים. המערכת כללה מנהרות, תעלות פתוחות, צינורות ענק, תחנות שאיבה ומאגרים. אחד האתגרים המשמעותיים היה הובלת המים ממפלס נמוך בכנרת לאזורים גבוהים יותר בדרך לנגב.
המוביל הארצי הושלם בשנת 1964, לאחר כ-11 שנות עבודה אינטנסיבית. זה היה הישג משמעותי עבור המדינה הצעירה, והוכיח את יכולתה של ישראל לבצע פרויקטים הנדסיים מורכבים בקנה מידה גדול.
התנגדות מדינות ערב
הליגה הערבית – הליגה הערבית החליטה להטות את נהרות הבניאס, הדן והחצבני כדי למנוע זרימת מים לירדן ולנתק את המוביל ממקורות המים שלו. סוריה ולבנון נקטו צעדים מעשיים להטיית מקורות המים של המוביל על ידי מפעלי הטיה של מקורות הירדן.
"המלחמה על המים" – בראשית שנות ה-60 התרחשה "המלחמה על המים", כאשר המוביל הארצי היה מטרה לניסיון הפיגוע הראשון של ארגון הפת"ח.
השפעות המוביל הארצי
- המוביל הארצי אפשר פיתוח חקלאי נרחב באזורים שקודם לכן היו צחיחים. הוא סיפק מים לשדות, מטעים וחממות, ותרם משמעותית לביטחון המזון של ישראל.
- אספקת המים האמינה אפשרה הקמת יישובים חדשים באזורים שקודם לכן נחשבו בלתי ראויים למגורים. זה תרם לפיזור האוכלוסייה ולחיזוק הפריפריה.
- המוביל הארצי תרם לצמיחה כלכלית משמעותית, במיוחד בתחום החקלאות והתעשייה. הוא אפשר פיתוח של ענפי חקלאות חדשים ותעשיות המבוססות על מים.
מורשתו של לוי אשכול במוביל הארצי
תרומתו של אשכול למוביל הארצי זכתה להכרה רשמית. מאגרי המים של המוביל בבית נטופה נקראו על שמו, מה שמדגיש את חשיבות תפקידו בפרויקט. כמו כן, המוביל הארצי הפך לסמל של הישגי ישראל בתחום פיתוח המים. על שטר של חמישה שקלים, הופיעה תמונתו של אשכול מצד אחד, והמוביל הארצי מהצד השני, מה שמדגיש את הקשר ההדוק בין האיש לפרויקט.
אתגרים עכשוויים ועתידיים
שינויי אקלים – שינויי האקלים מציבים אתגרים חדשים למערכת המים של ישראל. תקופות בצורת ארוכות יותר ואירועי מזג אוויר קיצוניים מחייבים חשיבה מחודשת על ניהול משאבי המים.
גידול באוכלוסייה – הגידול המתמשך באוכלוסיית ישראל מגביר את הלחץ על מערכת המים. יש צורך בפתרונות חדשניים כדי להבטיח אספקת מים מספקת לכל התושבים.
התפלת מי ים – בשנים האחרונות, ישראל השקיעה רבות בטכנולוגיות התפלה. אלה מספקות מקור מים נוסף, אך גם מעלות שאלות לגבי השפעתן הסביבתית וצריכת האנרגיה הגבוהה שלהן.
לסיכום
המוביל הארצי מהווה עדות לחזון, לתכנון ארוך טווח ולביצוע מוצלח של פרויקט תשתית לאומי מורכב. תפקידו של לוי אשכול בקידום ומימוש הפרויקט היה מכריע, והוא ממחיש את חשיבותה של מנהיגות בעלת חזון ויכולת ביצוע.כיום, למרות האתגרים החדשים שמציבים שינויי האקלים והגידול באוכלוסייה, המוביל הארצי ממשיך למלא תפקיד חיוני במערכת המים של ישראל. הוא מהווה תזכורת לחשיבות של תכנון ארוך טווח ולצורך בפתרונות יצירתיים לאתגרי המים של המדינה. מורשתו של אשכול בתחום פיתוח המים ממשיכה להשפיע על מדיניות המים של ישראל עד היום. הגישה של ראייה לטווח ארוך, שילוב בין צרכים לאומיים ופיתוח טכנולוגי, ממשיכה להנחות את קובעי המדיניות בתחום זה.
מקורות:
הבונים לוי אשכול הוגה המוביל הארצי והמעברות – מאמר באתר גלובס.
אתר המכלול, ערך לוי אשכול.
אתר מקורות, דף ההיסטוריה שלנו.
ויקיפדיה, ערך המוביל הארצי.
תמונה ראשית: המוביל הארצי ליד קדרים. מתוך ויקיפדיה, מאת Hanay – נוצר על־ידי מעלה היצירה.
