מחבר: levieshk_ad

כשנכנס לוי אשכול לתפקיד ראש הממשלה, ביוני 1963, שררה רגיעה ביטחונית בגבולותיה של מדינת ישראל. הדעה היתה כי בניגוד לבן-גוריון, אשכול לא יחזיק גם הוא בתיק הביטחון, וימנה לתפקיד שר…

"אני לוי – בן דבורה, ראש הממשלה השלישי. בעוד עשרים שנה כמעט לא יזכרו אותי. אולי יכתבו חצי עמוד על כך שהייתי ראש ממשלה. בן-גוריון חייב להישאר כדמות המרכזית שהקימה את המדינה. על דמות כזו צריך לחנך את הדורות הבאים. מי זוכר כיום שג'ורג' וושינגטון היה ספסר קרקעות. הרי בארצות הברית יצרו לו מעמד של אל. אני לא אתן ידי להמעטת דמותו של בן-גוריון".

עם התפטרותו של ראש הממשלה דוד עם בן-גוריון ב-1963 תפש את מקומו כראש הממשלה השלישי של ישראל לוי אשכול. אשכול ששירת בממשלת בן-גוריון כשר האוצר היה גם מראשי מפא"י ומי שבנה את ההסכם הקואליציוני שהביא להקמת הממשלה בראשות בן-גוריון.

ב - 23.8.1948 נבחר לוי אשכול בישיבת הוועד הפועל הציוני כחבר הנהלת הסוכנות וכראש המחלקה להתיישבות במקומו של אליעזר קפלן. יכולת הביצוע שלו, עיסוקו ארוך השנים בתחום ההתיישבות, כושר ההכרעה סייעו לו במילוי תפקידו הכבד. הוא כיהן בתפקידו כראש המחלקה להתיישבות כל שנות העשור הראשון לישראל ולצידו רענן ויץ כמנהל המחלקה.

כמי שראה בהבאת מים ליישובים החקלאיים את המפתח להצלחתם, הוא דימה את קווי המים לצינורות הדם בגוף האדם. אשכול החל את פעולתו בקידוחי מים בעמק זבולון (מפעל הקישון) כבר משנת 1935. בשנת 1937 הקימו לוי אשכול ופנחס ספיר את חברת 'מקורות' שהייתה עם השנים לחברת המים הלאומית של ישראל.

אחד המבצעים הצבאיים האחרונים שלוי אשכול הספיק לאשר חודשיים לפני פטירתו, היה 'מבצע תשורה' – פעילות צה"ל בשדה התעופה של ביירות, שעוררה רעש גדול בארץ ובעולם.

ממשלתו השניה של לוי אשכול, היתה הממשלה הראשונה שנאלצה להתמודד עם נושא שטחי יו"ש, חבל עזה, סיני והגולן, ששוחררו במלחמת ששת הימים. מה היתה מדיניות אשכול וכמה ממנה הוא הספיק לבצע?

שהסתיימה מלחמת ששת הימים, שררה בציבור הישראלי בכללו אווירת שיכרון חושים. נופי ארץ ישראל השלמה פסקו מלהיות חלום והפכו למושג ממשי. מה החליטה ממשלת אשכול לגבי ההתיישבות ביהודה ושומרון?

לוי אשכול, לפני הכל, היה בראש וראשונה איש התיישבות אמיתי בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו. מה הפתרון שמצא למאות משפחות עולים חדשים? מה היו לבטיו המוסריים סביב נושא ההתיישבות?

ההתיישבות החקלאית נועדה לשמש ככלי ביסוס השליטה היהודית ברחבי מדינת ישראל במרחבים החדשים שנפתחו לאחר עזיבת הבריטים ונטישת המרחב הכפרי הערבי. 28 יישובים חדשים הוקמו עוד בימי הקרבות מאפריל ועד אוקטובר 1948. עוד תשעה כפרים הוקמו עד סוף הקרבות. הממשלה תכננה להקים עוד 120 יישובים לאורך הגבולות, והשאלה הגדולה שעמדה בפניהם הייתה: מתיישבים מאיין? היעד שקבע אשכול היה 1,000 כפרים חדשים בכל רחבי הארץ. כפרים שיסייעו להביא את ישראל לייצור מזון באספקה עצמית. כך הוקמו שרשרת יישובי משלט מפרוזדור ירושלים (תשעה במספר), ארבעים יישובים בגליל ועד עשרים ושניים בנגב